×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ד.גמרא
;?!
אָ
אהָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה.: גמ׳גְּמָרָא: אַרְבָּעָה אַחִין ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא אֵימָא אַרְבָּעָה מֵאַחִין.: הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.: וְשָׁבְקִי לֵיהּ וְהָתַנְיָא {דברים כ״ה:ח׳} וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ בהֵן וְלֹא שְׁלוּחָן וְדִבְּרוּ אֵלָיו מְלַמֵּד שֶׁמַּשִּׂיאִין לוֹ עֵצָה הוֹגֶנֶת לוֹ. שֶׁאִם הָיָה הוּא יֶלֶד וְהִיא זְקֵנָה הוּא זָקֵן וְהִיא יַלְדָּה אוֹמְרִין לוֹ מָה לְךָ אֵצֶל יַלְדָּה מָה לְךָ אֵצֶל זְקֵנָה כְּלָךְ אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ וְאַל תָּשִׂים קְטָטָה בְּבֵיתֶךָ. לָא צְרִיכָא דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ א״האִי הָכִי אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי געֵצָה טוֹבָה קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן ד׳אַרְבַּע אִין טְפֵי לָא כִּי הֵיכִי דְּנִמְטְיֵיהּ עוֹנָה בְּחֹדֶשׁ.: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי וְכוּ׳.: וּנְיַיבֵּם לְתַרְוַיְיהוּ א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ט׳} אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו דבַּיִת אֶחָד הוּא בּוֹנֶה וְאֵין בּוֹנֵה שְׁנֵי בָתִּים. וְנַחְלוֹץ לְתַרְוַיְיהוּ אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:י׳} בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל בַּיִת אֶחָד הוּא חוֹלֵץ וְאֵין חוֹלֵץ שְׁנֵי בָתִּים. וּנְיַיבֵּם לַחֲדָא וְנַחְלוֹץ לַחֲדָא אָמַר קְרָא {דברים כ״ה:ז׳} אִם לֹא יַחְפּוֹץ הָא חָפֵץ יְיַבֵּם כׇּל הָעוֹלֶה לְיִבּוּם עוֹלֶה לַחֲלִיצָה כֹּל שֶׁאֵין עוֹלֶה לְיִיבּוּם אֵין עוֹלֶה לַחֲלִיצָה. וְעוֹד שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בַּיִת מִקְצָתוֹ בָּנוּי וּמִקְצָתוֹ חָלוּץ וְיֹאמְרוּ אִי דִּמְיַיבֵּם וַהֲדַר חָלֵיץ הָכִי נָמֵי אֶלָּא [דִּלְמָא] חָלֵיץ וַהֲדַר מְיַיבֵּם וְקָם לֵיהּ בְּלֹא יִבְנֶה. וְאֵימָא כִּי אִיכָּא חֲדָא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם כִּי אִיכָּא תַּרְתֵּי לֹא תִּתְקַיֵּים מִצְוַת יִבּוּם. א״כאִם כֵּן צָרַת עֶרְוָה דְּאָסַר רַחֲמָנָא לְמָה לִי הַשְׁתָּא ב׳תַּרְתֵּי בְּעָלְמָא אָמְרַתְּ לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ צָרַת עֶרְוָה מִיבַּעְיָא. אַלְּמָה לָא אִצְטְרִיךְ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא עֶרְוָה אַבָּרַאי קָיְימָא וְתִתְיַיבֵּם צָרָתַהּ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲסִירָא. אֶלָּא יְבִמְתּוֹ יְבִמְתּוֹ רִיבָּה.: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה.: אָמַר רַב יוֹסֵף כָּאן שָׁנָה רַבִּי לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם.: מתני׳מַתְנִיתִין: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוָּלָד מַמְזֵר דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא. וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוָּלָד מַמְזֵר וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר.: גמ׳גְּמָרָא: וְסָבַר ר׳רַבִּי עֲקִיבָא הַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ הַוָּלָד מַמְזֵר וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כָּאן שָׁנָה רַבִּי אֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים תְּנִי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַיְירִי בָּהּ הַיְינוּ דְּקָתָנֵי וּמוֹדִים אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אַיְירִי בַּהּ מַאי וּמוֹדִים. וְדִלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן אֵיזֶהוּ מַמְזֵר כׇּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְּלֹא יָבֹא דִּבְרֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. וְדִלְמָא קָסָתֵים לַן תַּנָּא כר״שכְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי א״כאִם כֵּן לִיתְנֵי שְׁאָר חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ לְמָה לִי אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ אַיְירִי בַּהּ. [וְדִלְמָא] לְעוֹלָם לָא אַיְירִי בַּהּ וְאַיְּידֵי דִּתְנָא מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְנוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וּקְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ תָּנֵי נָמֵי קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ. אֶלָּא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא הָוֵי מַמְזֵר אָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ טַעְמָא דר״עדְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר קְרָא בֵּית חֲלוּץ הַנַּעַל הַכָּתוּב קְרָאוֹ בֵּיתוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ב״ר הַכֹּל מוֹדִים בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך לא
לאא(מגילה ג:) גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה פי׳ כגון זקן שאין כבודו להנהיג בהמה אם ראה בהמת חבירו נדחה אינו חייב להשיבה נמצא כבוד זקן דוחה לא תוכל להתעלם. ל״ת שניתק לעשה (יומא פו. חולין קמא.) מפורש על הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו וכו׳ גנב וגזלן לאו שניתק לעשה דרחמנא אמר לא תגזול והשיב את הגזלה אשר גזל לא תשוב לקחתו ושב ולקח לא תכלה פאת שדך לעני ולגר וכו׳ לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר זה יש לו דין אחר שבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו (תמורה ג) מפרש והרי מימר שהכתוב נתקו לעשה וכתיב לא יחליפנו ולא ימיר וכו׳ לא תגנוב קרא יתירא הוא דהא כתיב לא תגזול. (בשאילתא דאלה תולדות נח מפורש) (בבא מציעא ס״א) לא תגנוב דכתב רחמנא למה לי פ״א שכתוב לא תגזול גזילה היינו גניבה לכדתניא לא תגנוב על מנת למיקט וכו׳ (תמורה ג) כל לא תעשה האמור בתורה יש בו מעשה לוקין עליו אין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר והמברך את חבירו בשם וכו׳ (שבועות ד) שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה אמר ר׳ יוחנן אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וכו׳ לאו שבכללות אין לוקין עליו (פסחים מא) לאו דחרצן וזג לאו דנא ומבושל (מנחות נח) המעלה משאור ודבש על גבי המזבח אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות מה ללאו דהקפה שאינו שוה בכל (יבמות ה.) פי׳ שאינו נוהג בנשים לפיכך קל מה ללאו דמחמר דהא לאו גרידה שנאמר אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך שמעינן מינה כי מחמר בבהמה קא אסר רחמנא וכבר פירשנו בערך חמר במחלוקת ראשון לא יהיה כלי גבר על אשה מפורש (נזיר כט) שלא יתקן איש כתיקונו אשה המעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא יהיה כלי גבר על אשה לא ישפך אדם מי בורו ואחרים צריכין להן (יבמות מד) לא תסגיר עבד אל אדוניו רבי אומר בלוקח עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר (גיטין מה) לא תבשל גדי בחלב אמו (קידושין נז) וכבר פירשנו בערך גד (חולין פט) לא מרובכם מכל העמים אמר הקב״ה חושק אני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם וכו׳. לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי (ערכין טו) פירוש כשהייתי אומר דבר על שום אדם לא הוצרכתי לחזור ראשי לאחור ולראות שלא יהא שם בעל הדבר שאפילו יהיה שם לא הייתי חושש שאני משקר ואיני אמרו בלשון הרע. לא הלך זרזיר אחר עורב אלא שהוא מינו (בראשית רבה ס״ו ויהי עשו).

ערך ען
עןב(מקואות פרק ח) (שבת פט:) רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ד׳ עונות כמה הוי עונה אמר רבי יוחנן או יום או לילה וכו׳ (נדה ז:) כל שעברו עליה ג׳ עונות דייה שעתה (משנה פאה ד) המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות (בראשית רבה ל״ד) מן ענתה דיהבת ידך עלה אינשמית פי׳ זמן ועת (יבמות מד) עצה טובה קא משמע לן ד׳ אין טפי לא כי היכי דנימטינהו עונה בחדש פי׳ ר״ח ז״ל אדם הראשון בערב שבת שימש תחילה (בפרק אף על פי) עונה של תלמידי חכמים אימת מערב שבת לערב שבת אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת וגם על זה פירש שבו נברא אדם הראשון וקשיא הא דתנן (כתובות סד:) ואוכלת עמו מערב שבת לערב שבת ומפרש רבי יוסי ברבי חנינא אמר תשמיש (כתובות סד:).
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [ניכט.]
ב [צייט.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×